עין קשתות (אום אל קנאטיר)

עין קשתות – כפר יהודי מתקופת המשנה והתלמוד ובליבו בית כנסת מפואר. הכפר הקדום יושב מעל נחל סמך וצופה אל הכנרת והרי הגליל
בביקור באתר תוכלו להתרשם מבית הכנסת ובו היכלית ארון קודש שהיא השמורה והמפוארת ביותר שהתגלתה עד היום בארץ. בית הכנסת נחפר ושוחזר בשיטות טכנולוגיות מתקדמות שבסיומן הוא מתנשא למלוא קומתו הראשונה.

(האתר בתשלום)
איך מגיעים?
מכביש הכניסה למושב נטור על כביש 808, כ-1 ק"מ אחרי הפנייה פונים שמאלה לדרך סלולה המובילה למגרש חניה.
מה רואים?
זהו לטעמי אחד האתרים היפים והייחודים שיש לגולן להציע. זהו שחזור של ישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד, נמצאו יותר מ- 25 בתי כנסת ברמת הגולן, מה שמעיד על פריחת הישוב היהודי באזור באותה התקופה.

מבואת הכניסה

מהחניה תרדו אל מבואת הקבלה של האתר, תכנסו לחדר בו מוקרן סרט המסביר בקצרה על האתר ועל תהליך שיקום וקימום (הקמה מחדש) בית הכנסת. הסרט מאוד מיוחד, ממחיש את התהליך בצורה פשוטה ומעניינת ומדבר בגובה העיניים גם לילדים.
עכשיו אתם מוכנים לצאת לדרך לכיוון בית המעיין ועין הקשתות, בשבילי הליכה רחבים, בינות העצים, שם תמצאו גם ספסלים, בהם תוכלו לשבת וליהנות מצל.

לאורך השביל תמצאו שלטי הסבר וציורים על הכפר היהודי שהוקם כאן בתקופה הרומית והמשיך להתקיים גם כשהשליטים התחלפו – הביזנטים קודם ואחריהם המוסלמים, עד רעידת האדמה שהתרחשה במאה ה-8 לספירה והחריבה את היישוב.

מעיין ומתחם הקשתות
שם המעיין הוא תרגום שמו הערבי (אום אל-קנאטיר) וכשמו כן הוא. המים נובעים אל שקתות בצל שלוש קשתות אבן מפוארות. על פי סגנון בנייתן נראה כי נבנו בתקופה הרומית. כיום נותרו קשת שלמה וחלק מקשת. יש סברה שהמקום שימש מפעל להלבנת בגדי פשתן, שהיה כנראה ענף התעסוקה העיקרי של תושבי הכפר. בימי קדם בגדי פשתן נחשבו משובחים והיו יקרים מאוד, אך חסרונם היה צבעם הצהבהב. ייתכן שתושבי הכפר ידעו איך להלבין פשתן, וידע זה העשיר אותם מאוד. אולם ייתכן שהיה שם דבר אחר לגמרי. המעיין השופע מול נופי נחל סמך והכינרת הוא גם מקום אידיאלי לפולחן פגאני ולסגידה לכוחות הטבע.היום המקום נקרא קשתות רחבעם, על שמו של רחבעם זאבי ("גנדי"). בהיותו שר התיירות ביקר כאן זאבי ב-2001, כמה ימים לפני שנרצח בידי מחבלים. שביל סלול ובצדו עצים וספסלים מוליך אל בית הכנסת הקדום של היישוב היהודי שהתקיים כאן בימי המשנה והתלמוד.

במרחק קצר מהמעיין, בהמשך השביל, תגיעו אל בית הכנסת.

בית הכנסת
בשנת 2003 – המועצה האזורית גולן החליטה לקחת את האתר ולהפוך אותו לאתר דגל של נוכחות היהודית הקדומה ברמת הגולן (תקופת המשנה והתלמוד). נשלחה לכאן משלחת חקר מודרנית בראשותו של הדוקטור חיים בן דוד ( ראש מחלקת ארכיאולוגיה במכללת עמק הירדן) והוא גילה שזהו אתר שלם וחתום תחת הריסותיו, חורבות הישוב לא חודשו מאז רעידת אדמה של שנת 749..
בעקבות כך התקבלה ההחלטה לשחזר את בית הכנסת בשלמותו מההריסות . לשם כך הביאו את ישו – יהושוע דריי, שהוא טכנולוג של ארכיאולוגיה . הוא הביא עגורן, הניח מסילות משני צדי החורבות הניח מנופים שיכולים לנוע לאורכו ולרוחבו של האתר . וכל אבן שהרים המנוף תועדה באשר למיקומה המדויק. כל אבן קיבלה צ'יפ אלקטרוני ובתוכו תעודת הזהות של האבן.

למה החליטו לשחזר דווקא את בית הכנסת הזה?
כי זהו בית הכנסת היחיד (מתוך כ - 25 בתי כנסת שהתגלו מאותה תקופה בגולן) שנמצאה בו ההכלית מרשימה בה נשמר בעבר ספר התורה.

על פי הערכת המומחים, נדרשו לתושבי הכפר העתיק, 40-80 שנים כדי לבנות את בית הכנסת, העשוי רובו מאבן בזלת שהיא קשה מאוד לסיתות.


קצת היסטוריה
בשנת 1885 מסתובבים סר לורנס אוליפנט ומהנדס הגרמני גוטליב שומאכר ברמת הגולן. הם מסתובבים באזור במסגרת סקר התכנות הקמת מסילת ברזל עבור משפחת סורסוק, משפחה אמידה שבמחצית המאה ה-19 השתלטה על שטחים רבים ברמת הגולן עמק יזרעאל , הגליל המערבי ועמק חפר. מכיוון שחלק משטחים אלו הם שטחי פלחה המשפחה בוחנת את האפשרות להוביל את הסחורות אל נמל חיפה ולשווק בחורף לאירופה. על כן שולחים את המהנדס שומאכר לבדוק היתכנות מסילת הברזל שתעבור מרמת הגולן לבין עמק הירדן עמק יזרעאל וחיפה .

אוליפנט העיתונאי שולח מאמרים לניו יורק טיימס ומקבץ את מאמריו בספר חיפה ובו כתוב:

" לאחר שהשבענו את סקרנותנו באשר לדולמנים קם השייח מורה הדרך שלנו ונעלם לפתע מתחת לשולי הרמה, רדפנו אחריו ומצאנוהו נחפז במורד תלול של מצוק בזלתי .כששאלנו אנא זה יוליך אותנו השיב "לאבנים ישנות מאוד שיש עליהן כתובת ". בתשובה זו היה קסם כל כדי הצורך שנתגבר על היסוסינו ברגע כזה עולים בדמיונו של נוסע יגע הקפוא מקור והגווע ברעב וזהו תיאור מדויק של מצבי באותה השעה חזיונות של אבנים מואביות הכתובות בשלוש שפות ושאר מטמונים מזומנים לכל חוקר מצליח בארץ ישראל לפיכך מוכן הייתי לזנק לתהומות נעלמים וללכת אחריו באשר ילך" אך למזלי הרע שתהום זו שירדנו בה הייתה הגרועות שבמינה. כאלפיים רגל ממנו במרחק של 7 מילין התנוצצו מימיו השקטים של ים הגליל ניצבנו על שפתו של אחד הפיתולים של וואדי סמך שהוליכו אל הים. לשמאלנו במרחק של פחות ממיל התנוססו חורבותיו של מבצר עתיק זהו קצר ברדוויל.."

הם הראשונים שמזהים כבר 1885 מבנה חרב קבור בתוך הריסותיו ועל פי מדידות וממצאים מזהים כי זהו בית כנסת.

גוטליב שומאכר, מלבד היותו מהנדס, היה גם ארכיאולוג והוא מזהה כ 25 -30 בתי כנסת ברחבי רמת הגולן ואום קנטר הוא אחד מהם. שחרב בשנת 749, ברעידת האדמה.