שביל אלי כהן

טיול בעקבות המרגל שלא שב.
שביל אלי כהן הוא שביל הנצחה המורכב משמונה תחנות הפזורות לאורך כביש 98 אשר קשורות לפועלו של כהן ברמת הגולן בין השנים 1965-1962. בתחנות השונות לאורך השביל ניתן לראות לוחיות זיכרון, עמדות מסבירן ופסלים פרי יצירתו של הפסל יובל לופן מקיבוץ גינוסר. השביל הוא פרי יוזמתו של מדריך הטיולים גיל ברנר והוא נחנך ב-18 בינואר 2013.

אלי כהן

כאן "לוחם 88", דמשק. רות, סוף
אלי כהן, אולי המרגל המפורסם ביותר של ישראל. גם 54 שנה אחרי שנלכד, הסיפור על הסוכן שהצליח להסתנן לצמרת השלטון הסורי ממשיך לרתק את העולם, כולל סדרה חדשה בנטפליקס.
קצת היסטוריה
רקע
בתחילת שנות ה60 – מגיעה המתיחות בין ישראל לסוריה לשיא על רקע המאבק על המים. הקמת המוביל הארצי הישראלי ופרויקט הטיית מקורות הירדן(חצבני ובניאס) על ידי הסורים – הובילו לעשרות תקריות לאורך הגבול , חילופי אש , הפגזות יישובים וקרבות אויר. מתיחות זו היא המשך ישיר למאבק על מעמד השטחים המפורזים מאז 1949.

באותה תקופה ממש, אי שקט פנימי בסוריה על רקע מאבקים פוליטיים. מפלגת הבעת' (התחייה) – מפלגה סוציאליסטית לאומנית - מתחזקת בסוריה בעיקר בקרב הקצונה הבכירה – מתוך הבנה של ההנהגה האידאולוגית של המפלגה- שהצבא הוא הכח והשליט האמיתי במדינה. במרץ 1963 , עולה הבעת' לשלטון בהפיכה צבאית , לאחר שחודש קודם לכן עלתה מפלגת הבעת' האחות , לשלטון בעיראק . יצויין כי ארה"ב באמצעות ה CIA , תומכת ומסייעת לבעת' בעיראק בעוד ברית המועצות תומכת בסוריה- כחלק מ"המלחמה הקרה" ביניהן.

על רקע זה – עולה אלי כהן כגדול המרגלים הישראלים בכל הזמנים , שהצליח לחדור לצמרת השלטון הסורי ולמפלגת הבעת'. בין 1962 – 1965 מעביר אלי כהן מידע מודיעיני חיוני לישראל .

בסופו של דבר, אלי כהן נעצר ,עונה והוצא להורג בדמשק ב- 18 מאי 1965.


אלי כהן – ציוני דרך בחייו
אלי כהן נולד באלכסנדריה במצרים בשנת 1924 להורים שהיגרו מסוריה ולמשפחה בת 10 נפשות. הצטיין בלימודיו והתקבל ללימודי הנדסה באוניברסיטת פארוק באלכסנדריה. ב1954 הוא נעצר בעקבות מעצר המחתרת הישראלית במצריים ("העסק הביש") בחשד שסייע לביצוע פעולות חבלה במצריים.(הוא שכר דירה לשימוש אנשי החוליה באלכסנדריה) אלי שוחרר מחוסר ראיות. בעקבות מבצע קדש ב 1956 , יחד עם מאות מיהודי מצריים הוא מגורש לאיטליה ומשם הוא עולה ארצה בשנת 1957. ב1959 הוא נושא לאשה את נדיה מיכאל (אחותו של הסופר סמי מיכאל) ושנה לאחר מכן – מגוייס למודיען הישראלי.

לאלי כהן היתה חזות מרשימה, זיכרון מופלא וכמובן השפה הערבית והניב הסורי שקלט בילדותו . אלי עובר הכשרה יסודית ואימונים מפרכים כדי להכשירו לתפקיד מרגל בסוריה – שיפור המבטא, לימוד האיסלם, מנהגי התפילה המוסלמיים, שימוש בציוד אלקטרוני, התחמקות ממעקב ועוד.

במודיעין תופרים לו סיפור כיסוי- איש עסקים אמיד ממוצא סורי שהיגר וחי בארגנטינה. הוא מקבל דרכון צרפתי עם ויזה לא מוגבלת למצרים וסוריה. שמו מעתה הוא – כמאל אמין ת'אבת. כך מתחיל אלי כהן את שליחותו בארגנטינה בינואר 1961.

הוא מצליח מיד להתערות בקהילה הסורית בבואנוס איירס. הוא מציג עצמו כפטריוט ולאומן סורי התומך אידאולוגית בתפיסתה הסוציאליסטית של מפלגת הבעת'. הוא מוזמן לאירועים שונים ובקוקטייל שנערך לכבוד חסן מלך מרוקו, הוא נפגש עם הנספח הצבאי של סוריה בארגנטינה- אלוף משנה אמין אל חאפז – ומתידד עימו. ככל הנראה העריך המודיעין הישראלי שאמין אל חאפז ,מתומכיה הבולטים של מפלגת הבעת' בסוריה עוד יעלה לצמרת הצבא והמדינה. הנספח הצבאי מאוד מתרשם מאישיותו של אלי כהן ומציע לו לחזור ולהשתקע בסוריה. אלי כהן נענה ובינואר 1962 , נכנס לסוריה בפעם הראשונה בדרך היבשה מלבנון כאשר במכוניתו ציוד מודיעיני רב. ככל הנראה היה זה סוכן ה - CIA , מאג'ד שיח' אל ארד שסייע לו לעבור את הגבול .

כמאל אמין ת'אבת , נציג חברה בלגית ליצוא ויבוא , מגיע לדמשק, שוכר דירה בשכונת אל רומאנה באזור מגורי הדיפלומטים הזרים, הצופה אל מחנה המטכ"ל הסורי. אלי כהן מתקלם במהירות בסביבתו בזכות הופעתו ובזכות אנושיותו ונימוסיו. חי בצניעות ויוצר קשרים חברתיים הן בקרב הסביבה הקרובה והן בצמרת המפלגה והצבא.

במרץ 1963 מתרחשת הפיכה צבאית בסוריה וקציני מפלגת הבעת' תופסים את השלטון. חברו הטוב של אלי כהן אמין אל חאפז – מי שהיה נספח צבאי בארגנטינה – נעשה שר הפנים וסגן המושל הצבאי. זמן קצר לאחר מכן - מתמנה אמין אל חאפז לנשיא סוריה.

מעמדו של אלי כהן מתחזק מאוד והוא מקורב עתה לראשי השלטון , ראשי הצבא וראשי מפלגת הבעת'.הוא נעשה אורח רצוי באירועים רשמיים , קציני צבא בכירים מבקשים את קירבתו ומנסים להרשים אותו כדרך לסייע להם בקידום בדרגות ובמעמד.אחיינו של הרמטכ"ל- רב סרן מועזה דאהר אל אדין, מזמין אותו לסיור בחזית – סיור המותר רק לקציני צבא בכירים ביותר.

באחת המסיבות שערך בביתו , נפגש אלי כהן עם הבעלים והמהנדס של החברה המבצעת את פרויקט הטיית מקורות הירדן. אגב שמו בן לאדן ... אלי מקבל ממנו פירוט על תכניות ההטייה ומדווח מייד למפעיליו במוסד ומסייע לצה"ל לפגוע בציוד ההנדסי ובעבודות.

אלי ידע על המתרחש בחלונות הגבוהים כמעט בזמן אמיתי: מהלכים מדיניים, החלטות ממשלה, מינויים בצבא, תנועות ופריסות של יחידות צבא וטייסות חיל האויר. על פי מקורות לא מוסמכים – אף הוצעו לו תפקידי שר בממשלה.

באמצע שנת 1964 , עם ירידת מעמדו של חברו הטוב הנשיא אמין אל חאפז, החלו להצטבר חשדות כנגד אלי כהן. הוא יוצא לחופשתו האחרונה בישראל באוקטובר 1964 בתחושה שהמעגל סביבו הולך ומתהדק . למרות תחושותיו ולחץ אשתו ובני משפחתו הוא חוזר לדמשק בסוף נובמבר ולאחר זמן קצר , ב18 בינואר 1965 הוא נעצר . לאחר חקירה ועינויים קשים הוא מועמד לדין מבלי לקבל הגנה משפטית. הוא נדון למוות בעוון ריגול וב 18 למאי 1965 הוא מוצא להורג בתליה בכיכר העיר בדמשק. למרות כל המאמצים של בני משפחתו וממשלת ישראל , אלי כהן עדיין קבור בסוריה .

איך מגיעים?
נקודה 1:
בחמת גדר, נחנה בצדו השמאלי של מגרש החניה, נעבור את השער החשמלי הנמצא בפינת מגרש החניה(צמוד לגדר של האתר) ונצעד לעבר הנקודה הראשונה, סלע עליו חקוק אשכול ענבים נישא בידי שני אנשים המזכיר את המרגלים ששלח משה לתור את הארץ. במקום עמדת שמע המסבירה על המבנה הנטוש ששימש כמלון ובהמשך כמועדון קצינים, בו התארח אלי כהן בביקורו בעיר אל חמה הסורית.

נקודה 2:
ניסע לכיוון הפניה לרמת הגולן והתחלת כביש 98. נעצור בזהירות בשולים בצורה בטוחה. ניתן ליהנות מהנוף היפה של הירמוך וגבול ישראל ירדן. על מבנה, הנמצא 30 מטר מהצומת מצד ימין, נראה תמונה ואת אישורי המעבר של אלי כהן חקוקים על לוחיות ברזל. למה דווקא כאן? כי במקום זה היתה עמדת שמירה סורית שאפשרה רק לבעלי אישורי כניסה להיכנס לאזור, שבשל מחנות הצבא הרבים שהיו בו היה שטח צבאי סגור.

נקודה 3:
נקודה שלישית נמצאת במעלה כביש 98 , נעלה בכביש המפותל ואחרי שנעבור את השילוט שמאלה לשביל הגולן, נמדוד 600 מטרים,נעצור בזהירות בצידי הכביש ונחצה אותו. על קובית בטון הצמודה לכביש, פסל בצורה של ראש אדם הצופה לארבעה כיוונים, ארבעת הפרצופים מסמלים את היכולת של אלי כהן להבחין בכל הכיוונים האפשריים.

נקודה 4:
הנקודה הרביעית נמצאת בקיבוץ אפיק. ניכנס לקיבוץ, בכיכר נפנה שמאלה ומיד לאחר מכן נפנה ימינה (קצת לפני גדר המערכת) ובהמשך נראה מבנה סורי ישן, נעצור לידו. במקום תצפית מרהיבה אל העיר הרומית סוסיתא ואל נחל עין גב. היה זה מועדון הקצינים הסורי של מחנות פיק. אשר בו התארח אלי כהן מספר פעמים. על המרפסת ישנו שלט "מרפסת הר נבו" משום שבה עמד אלי כהן וצפה בגעגועים ממדינת האויב לכיוון הארץ כשהוא לא יכול לעבור בחופשיות. סמוך למבנה ספסלי ישיבה, תצפית ועמדת מסבירן על האזור.

נקודה 5:
נחזור לכביש 98 וניסע לכיוון המושב אלי עד, הקרוי על שמו של אלי כהן. נעבור את הצומת לישוב ומיד מצד ימין סמוך לתחנת אוטובוס נחנה את הרכב. הנקודה החמישית מוצבת בסמוך למחנה אל על, שהיה בשימוש כוחות הצבא הסורים. משני צדי האבן נטועים שני ברושים. צמוד לאבן עמדת מסבירן המתארת את תפיסתו ותלייתו של אלי כהן במאי 1965. על האבן חקוק גזר דינו לתליה. הוא אואשם בכך שעבר על איסור כניסה לשטח סוריה בזהות בדויה והשגת גבול בעת כניסתו לגזרת אל על, שהייתה שטח צבאי סגור

נקודה 6:
נמשיך בכביש 98 לכיוון צפון, כמאה מטר צפונית לכניסה לחיספין מצד ימין מונח סלע המציין שעל כביש זה נסע אלי כהן בין מחנות הצבא הסורים. הסלע מונח בנקודה בה נמצאו שרידים של הכביש הסורי הישן שחיבר בין קונטרה לאל חמה. משני צדי הסלע ניטעו שני ברושים.

נקודה 7:
ניסע לכיוון צפון הגולן בכביש 98, נפנה ימינה ונעבור את תצפית קונטרה (אם יש זמן מומלץ לעצור לתצפית על ביקעת קונטרה ועל הפארק הוולקני). מהתצפית נמדוד 1.6 ק"מ, וכשהכביש יתעקל שמאלה נפנה ימינה לדרך עפר, מצד שמאל נראה מבנה גדול ומרשים. מבנה זה שימש כמפקדת המודיעין הסורי ברמת הגולן. בחצר המבנה מול כניסתו עומד פסל של מנעול המדמה את אלי כהן שהציץ לסודותיה של סוריה. מצדו הימני של העמוד בכניסה יש שלט המציין שאלי כהן ביקר בבניין זה מספר פעמים במהלך שהותו בסוריה. נעלה לקומה השנייה , נפנה שמאלה במסדרון עד סופו ואז שוב נפנה שמאלה ונגיע לחדר האחרון מצד ימין. על הקיר שמימין לדלת חקוקים על לוחות מתכת אישורי המעבר של אלי כהן לאזור מחנות הצבא באל חמה,(זוכרים את הנקודה השנייה?), שלצורך הוצאתם הגיע אלי כהן למפקדת המודיעין בקונטרה.

נקודה 8:
נצא מדרך העפר ונפנה שמאלה, נמשיך בנסיעה של 1 ק"מ דרומה ונפנה ימינה לקיבוץ מרום גולן. הכביש הצר עובר בתוך לוע של הר געש בין הר אביטל להר בנטל.

כ-200 מטרים אחרי הפניה, מצד שמאל על גבעה הצופה לסוריה, מוצב הפסל האחרון בו נראית אם ושלושה ילדים קטנים. פסל זה מתאר את הציפיה של משפחתו של אלי כהן, נאדיה אלמנתו ושלושת ילדיה לשובו של אלי מסוריה, והבאתו לקבורה במדינת ישראל.