מציאת אום קנטר

בשנת 1885 מסתובבים סר לורנס אוליפנט ומהנדס הגרמני גוטליב שומאכר ברמת הגולן. הם מסתובבים באזור במסגרת סקר התכנות הקמת מסילת ברזל עבור משפחת סורסוק, משפחה אמידה שבמחצית המאה ה-19 השתלטה על שטחים רבים ברמת הגולן עמק יזרעאל , הגליל המערבי ועמק חפר. מכיוון שחלק משטחים אלו הם שטחי פלחה היא בוחנת את האפשרות להוביל את הסחורות אל נמל חיפה ולשווק בחורף לאירופה. על כן שולחים את המהנדס שומאכר לבדוק היתכנות המסילה ברזל שתעבור מרמת הגולן לבין עמק הירדן עמק יזרעאל וחיפה .

אוליפנט העיתונאי שולח מאמרים בניו יורק טיימס ומקבץ את מאמריו בספר חיפה ובו כתוב:

" לאחר שהשבענו את סקרנותנו באשר לדולמנים קם השייח מורה הדרך שלנו ונעלם לפתע מתחת לשולי הרמה, רדפנו אחריו ומצאנוהו נחפז במורד תלול של מצוק בזלתי .כששאלנו אנא זה יוליך אותנו השיב "לאבנים ישנות מאוד שיש עליהן כתובת ". בתשובה זו היה קסם כל כדי הצורך שנתגבר על היסוסינו ברגע כזה עולים בדמיונו של נוסע יגע הקפוא מקור והגווע ברעב וזהו תיאור מדויק של מצבי באותה השעה חזיונות של אבנים מואביות הכתובות בשלוש שפות ושאר מטמונים מזומנים לכל חוקר מצליח בארץ ישראל לפיכך מוכן הייתי לזנק לתהומות נעלמים וללכת אחריו באשר ילך" אך למזלי הרע שתהום זו שירדנו בה הייתה הגרועות שבמינה. כאלפיים רגל ממנו במרחק של 7 מילין התנוצצו מימיו השקטים של ים הגליל ניצבנו על שפתו של אחד הפיתולים של וואדי סמך שהוליכו אל הים. לשמאלנו במרחק של פחות ממיל התנוססו חורבותיו של מבצר עתיק זהו קצר ברדוויל.."

הם הראשונים שמזהים כבר 1885 מבנה חרב קבור בתוך הריסותיו ועל פי מדידות וממצאים מזהים כי זהו בית כנסת

הממצאים

נחשפה רצפתו של בית הכנסת. ונחשפו עוד אלמנטים מיוחדים כגון : הקשת עמודים ועופות דורסים, אבן עם מנורה ושלוש רגלים הנקראת טריפון וכתובות בארמית. מימן לדלת יש היכלית מוגבהת . במקומות אחרים ההיכלות לא נשתמרו, מכיוון שהן אבנים יפות ולא כבדות. במרכז האולם האבנים מתרכזות ויש מבנה מרכזי בנקודה זו עמד שליח הציבור וסביבו ישב הקהל. נמצאו חלקים של קורות הגג ורעפים .

המבנה בן שתי קומות – בנוי לגובה. הקומה השנייה היא קומת גלריה – כי ארון הקודש גבוה יותר, ופירושו שלא הייתה תקרה.

כל בתי הכנסת באתרים הארכיאולוגים בארץ, שבהם שני קומות, נבנו בתקופה הרומית-ביזנטית.

הקומה הראשונה – בסיס עמוד, פדיסטל, עמוד, כותרת, ארכיטרב, פריז, ועליו הבסיס לקומה השנייה. גובה הקומה הראשונה – 6 מטרים. עליה הייתה הקומה השנייה, שגובהה זהה.

ל"סדר" הארכיטקטוני ההלניסטי היו פרופורציות מוגדרות. לכן לפי רכיב אחד ניתן לדעת את גודל המבנה.

מעל שתי הקומות היה גמלון בגובה 15 מטרים.

האנשים היו חקלאים, רוב הזמן עבדו בחקלאות, ורק בין 90-100 ימים היו פנויים לעבודות ציבוריות. כדי לחצוב, לסתת, להוביל ולהעמיד עמוד אחד של בית כנסת מגיר, הושקעו 13,000 שעות עבודה. עמוד בזלת – הצריך השקעה מרובה יותר.

על עמוד אחד יכולים לעבוד עד 4 אנשים, ולכן יושקעו 3,000 שעות עבודה. אם עובדים 10 שעות ביום – לוקח 300 ימי עבודה. עבור חקלאי – 3 שנים לעמוד אחד.

לפיכך נדרשים 40-80 שנים כדי לבנות כזה בית כנסת. מי שמתחיל לבנות בית כנסת לא יראה את סופו, כי בית הכנסת הוא לא בשביל היחיד אלא בשביל הקהילה. כשנטע חוני המעגל עץ חרוב, נשאל מתי העץ ייתן פרי, וענה – 70 שנה. "כמו שהגעתי לעולם ומצאתי דברים בשבילי, כך אני מכין דברים לדורות הבאים". "כופין בני העיר זה את זה לעשות חומה דלתיים ובריח לעיר, ולבנות להן בית הכנסת, ולקנות ספר תורה נביאים וכתובים כדי שיקרא בהן כל מי שירצה לקרות מן הציבור" (משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים פרק ו פסוק א).

לכל קהילה היה בית כנסת, למרות שאין הלכה שאומרת שצריך בית כנסת. נמצאו 250 בתי כנסת. בית כנסת הוא בית קהילה. סינגוגה = בית הקהל ביוונית.

מבני בית הכנסת מעידים על רווחה כלכלית וחשיבותו של בית הכנסת.

המעיין ומפעל לצביעת אריגי פשתן


"הגענו אל מין שלוחה קצרה ושטוחה והיקפנו סלע בזלת עצום שניצב שם אז התגלה לעיננו מחזה משובב נפש ומדהים ביופיו. כאן באתר מבודד ולא נגיש שהוד קדומים אופף אותו יחבלו הקדמונים והקימו בימים קדומים מקום מקלט מוסתר ומקסים שכן התברך בדבר החשוב ביותר כדי להרבות יופי ונוף ונועם מעין השופע מים קרירים. מימיו הזכים כבדולח זרמו אל בריכה מלבנית שוקקת וקסומה שעמדה למרגלות סלע זקוף גדול ושחור מן הסלע הזדקרו שתי קשתות גדולות עשויות גושי אבן ענקיות. אחת הקשתות הייתה הרוסה כמעט כולה ואילו האחרת נשתמרה היטב. רוחבה היה כ 23 רגל ... ענפיו רחבי הידיים של אלון עתיק והדור למראה שצמח מול פני הקשת הטילו עליה צל נעים ומשובב נפש.. השייח הפגין חוסר רוח וביקש להוליך אותנו למקום אחר ומנע ממני את התענוג של פינת חמד זו לסעודה קלה..." . מתוך ספרו שלסר לורנס אוליפנט.

בשנת 1884 היו שתי קשתות, אותן צייר אוליפנט. בחפירה הארכיאולוגית גילו קשת שלישית ממערב. לפני שתי הקשתות המזרחיות יש שקתות, ולפני השלישית – מערכת בריכות.

באחת הברכות שמו לב למשקע לבן כשבדקו מהו המשקע גילו כי זהו משקע קירטוני חווארי. מעיין הקילוח והאזור הוא בזלתי מכאן משתמע כי האדם הביא ממקום אחר והוסיף את המשקע. לפיכך הסיקו שעל מנת להלבין את הפשתן נעזרו באבקת סלעי קירטון.
הבריכות שמשו לייצור פשתן. הפשתן הוא גידול של גבעולים, אותם משרים במים, הם מתפרקים, ומהסיבים מכינים את החוטים, שמהם אורגים אריגים.

בגדי פשתן לבן היו יקרים – מתוך "אדיקט המחירים של דיוקלטיאנוס", שקבע מחירים שונים בעבור כשניים עשר מינים של בדי פשתן. ככול שהאריג לבן יותר כך מחירם גבוה יותר.

זה היה ענף התעשייה שנתן את ההכנסה הגבוהה באותם ימים.

האזור נוח לגידולי פשתן בעיקר בדרום רמת הגולן. יש כאן מספיק מים לעיבודו והקמת מפעל. אם אכן כך הדבר ניתן להבין מהיכן העושר של המקום שממנו יכלו לבנות בית תפילה ומפעל פשתן יפים ומפוארים.

מקור השם אום אל קנטר

השיח שהוביל את סר אוליפנט ושומאכר אמר להם ששם המקום קנטר. סר אוליפנט אומר קנטר זה קשתות , קנטרה זה קשת , ועל כן קראו למקום "אם הקשתות".

לעומתו יהודה זיו הסביר שאם המקום נקרא אם הקשתות, שם המקום היה צריך להיות אום אל קנטר ולא אום אל קנטר. יתכן שהשם קנטר קשור למשהו שמצוי בספר הזוהר. ובספר הזוהר מסופר על הרשב"י שעומד בטבריה ופניו לכיוון מזרח והוא רואה קולפה של קינטר או קולפה של קינסר. קולפה זה מפרץ גדול קינטר זה מקום. כשאתה מסתכל מטבריה לכיוון מזרח מה שדומה למפרץ זהו השפך של נחל סמך. קינסר או קינטר זה מה שקשור למשקל גדול בלשון חז"ל. קונטר בערבית זה משקל. ולכן אם זה היה מקום משגשג עם תעשיית פשתן, זה נתן למקום את השם "המשקל הגדול " - מקום השפע הגדול-הכבדים.

כדוגמת הישוב בית שערים . שערים בלשון חז"ל זה פי (המכפלה) כפי שנאמר "ויזרע יצחק בשנה ההיא ויאסוף מאה שערים" על כל זרע שהוא זרע יצאו לו מאה זרעים משמע שנה מבורכת.

כשייסדו בירושלים, בשנת 1875, את שכונת מאה שערים

מייסדי השכונה בחרו לה שם מפסוק מפרשת תולדות, שהייתה פרשת השבוע בזמן ייסוד החבורה: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'" (בראשית, כו, יב), וכן בגלל שמייסדיה מנו מאה חברים.‏ השם נבחר גם כיוון ש"מאה שערים" שווה בגימטרייה ל-666. מספר זה מסמל, את משיח בן יוסף וקיבוץ גלויות. על פי הגר"א, שמקימי השכונה היו צאצאי תלמידיו.

לאתר הרשמי של עין קשתות: https://einkeshatot.org.il