סיור במגדלא העתיקה: המפגש המרתק בין יהדות לנצרות

אחד משמונת בתי הכנסת היחידים בארץ שפעלו עוד בזמן שבית המקדש השני עמד על תלו בירושלים.

אבן גיר ייחודית שעליה חרוטה מנורת שבעת הקנים - ככל הנראה עבודה של אומן שראה את המנורה המקורית במקדש במו עיניו.

כנסייה מודרנית מדהימה עם מזבח בצורת סירה המשקיפה לכנרת, וקפלת נשים המוקדשת להעצמה נשית.

בשלהי ימי בית שני, העם היהודי היה נתון במצוקה רעיונית ואידיאולוגית קשה, והיה מפולג ליותר מ-20 אסכולות וזרמים שונים (פרושים, צדוקים, איסיים ועוד). הקיטוב החברתי בין עשירים לעניים היה בשיאו, והתחושה הכללית הייתה של סערה חברתית ורוחנית שעומדת להתפרץ.

באווירה הטעונה הזו צומחת "האסכולה הרביעית" והזרם המשיחי. ישוע פעל כרבי יהודי בגליל, ועל פי המסורת והברית החדשה הוא הטיף בבתי הכנסת באזור. המטבע משנת 29 לספירה שנמצא בחפירות במגדלא מוכיח ארכיאולוגית כי בית הכנסת הזה עמד על תלו בדיוק בשנים שבהן ישוע הסתובב ולימד כאן.

בית הכנסת שנחשף במגדלא מתוארך למאה הראשונה לספירה. הוא צנוע במבנהו (ספסלי אבן סביב הקירות ורצפת פסיפס) ואינו פונה לכיוון ירושלים, שכן בית המקדש עדיין היה קיים.

במרכזו נמצא הממצא המרתק ביותר: אבן מגדלא. על אבן הגיר חקוקים סמלי המקדש וכמובן מנורת שבעת הקנים בבסיס תלת-רגלי (בניגוד לבסיס המדרגות בשער טיטוס הרומי). האבן שימשה כנראה בסיס לשולחן לקריאת התורה.

בפי יוסף בן מתתיהו והמקורות היווניים נקרא המקום טריכיי (Taricheae), שפירושו "מקום המלחת הדגים". העיר הייתה מעצמת דייג מקומית, וכלי דייג רבים כמו קרסים ורשתות אכן נמצאו באתר.

בשנת 67 לספירה, במהלך המרד הגדול, הפכה מגדלא למעוז מורדים יהודים. הרומאים בראשות אספסיאנוס וטיטוס צרו על העיר ופרצו את החומות. המורדים נסו בסירות אל לב הכנרת. הרומאים, בסירות חזקות וגדולות יותר, רדפו אחריהם וטבחו בהם ללא רחמים. מי הכנרת נצבעו אדום ופגרי אדם מילאו את החופים בטרגדיה נוראה.