הסיפור שבתמונה
מאז כניסת העולם הדיגיטלי לחיינו אנחנו נחשפים לעשרות תמונות ביום ואף יותר. מה גורם לנו להתעכב דווקא על תמונה ספציפית ועל אחרות לדפדף מבלי להשקיע בהן זמן?
התשובה היא בעיקר הסיפור שמשתקף מהתמונה והרגש שזה מעורר בצופה. תמונה טובה היא זו שתיצור עניין וסקרנות.
יש לא מעט דוגמאות לתמונות שמעוררות רגש אצל הצופה. זו יכולה להיות תמונה מהילדות של מישהו שאנחנו מכירים, תמונה של טבע או נוף שמעורר בנו געגועים, או אפילו תמונות מחיי היום יום המעוררות בנו סקרנות. לא מפתיע אם כך שתמונות הסלפי הפכו כה פופולריות, בהן הרוב נראים מאושרים ומעוררי קנאה.
למרות שלרוב אנחנו לא יודעים איך התמונות ישפיעו על הצופים שלנו מבחינה רגשית, אנחנו כצלמים חייבים לנסות לספר סיפור כלשהו, עם נושא שאנחנו בוחרים, כמו לדוגמא בתמונה למטה של בני הקטן גיא.
התשובה היא בעיקר הסיפור שמשתקף מהתמונה והרגש שזה מעורר בצופה. תמונה טובה היא זו שתיצור עניין וסקרנות.
יש לא מעט דוגמאות לתמונות שמעוררות רגש אצל הצופה. זו יכולה להיות תמונה מהילדות של מישהו שאנחנו מכירים, תמונה של טבע או נוף שמעורר בנו געגועים, או אפילו תמונות מחיי היום יום המעוררות בנו סקרנות. לא מפתיע אם כך שתמונות הסלפי הפכו כה פופולריות, בהן הרוב נראים מאושרים ומעוררי קנאה.
למרות שלרוב אנחנו לא יודעים איך התמונות ישפיעו על הצופים שלנו מבחינה רגשית, אנחנו כצלמים חייבים לנסות לספר סיפור כלשהו, עם נושא שאנחנו בוחרים, כמו לדוגמא בתמונה למטה של בני הקטן גיא.
רציונל של צלם
כשגיא אכל אצל סבא וסבתא תותים מהעץ צילמתי מספר תמונות מהצד שהיו בסדר אך משעממות. בשלב מסוים התמקמתי מאחורי העלים של עץ התות, התרוממתי טיפה מעל גובה העיניים של גיא, קראתי לו וצילמתי אותו במבט מופתע. התמונה שהתקבלה היא של ילד מקסים (תודו) שנתפס "על חם" אוכל תותים כשהמבט המפוחד והפה המלוכלך מסגירים אותו. למרות שכל זה לא קרה במציאות, גיא לא באמת נתפס על חם, זה הסיפור שאני בחרתי לספר בעזרת מניפולציות, צילום זה עניין סובייקטיבי.
הסובייקטיביות נמצאת גם אצל הצופה, תמונה אחת יכולה להתפרש בצורה שונה ואף מנוגדת אצל שני צופים.
למשל , כשהצגתי את התמונה של הדגל הקרוע שמתנופף ברוח וביקשתי מהסטודנטים שלי שיספרו לי מה הם רואים, אז אחד טען שהדגל מעיד על מצב המדינה, קרועה, בלויה וללא תקווה ואילו השני טען שהוא דווקא רואה חוזק, כי למרות שאנחנו לא שלמים וקצת קרועים, אנחנו ממשיכים בכל כוחנו להתנופף ברוח- כמו בחיים, תמונות הן בעיני המתבונן.
כשגיא אכל אצל סבא וסבתא תותים מהעץ צילמתי מספר תמונות מהצד שהיו בסדר אך משעממות. בשלב מסוים התמקמתי מאחורי העלים של עץ התות, התרוממתי טיפה מעל גובה העיניים של גיא, קראתי לו וצילמתי אותו במבט מופתע. התמונה שהתקבלה היא של ילד מקסים (תודו) שנתפס "על חם" אוכל תותים כשהמבט המפוחד והפה המלוכלך מסגירים אותו. למרות שכל זה לא קרה במציאות, גיא לא באמת נתפס על חם, זה הסיפור שאני בחרתי לספר בעזרת מניפולציות, צילום זה עניין סובייקטיבי.
הסובייקטיביות נמצאת גם אצל הצופה, תמונה אחת יכולה להתפרש בצורה שונה ואף מנוגדת אצל שני צופים.
למשל , כשהצגתי את התמונה של הדגל הקרוע שמתנופף ברוח וביקשתי מהסטודנטים שלי שיספרו לי מה הם רואים, אז אחד טען שהדגל מעיד על מצב המדינה, קרועה, בלויה וללא תקווה ואילו השני טען שהוא דווקא רואה חוזק, כי למרות שאנחנו לא שלמים וקצת קרועים, אנחנו ממשיכים בכל כוחנו להתנופף ברוח- כמו בחיים, תמונות הן בעיני המתבונן.
גם כשאני מצלם טבע אני משתדל שהתמונה שלי תספר סיפור, כמו כוחו של הטבע שבא לידי ביטוי בתמונה של הטבורית שמפלסת את דרכה בין שני סלעי הבזלת.
בשביל לתפוס סיפור טוב צריך לפעמים לתפוס את הרגע הנכון כמו בתמונה למטה שצולמה במסגרת טיול שהדרכתי ב"שביל אלי כהן" ברמת הגולן.
לסיכום,
הדבר החשוב ביותר בצילום הוא להתנסות כמה שיותר, לפתוח את הראש ופשוט לצלם!
לפני כל תמונה שאתם מתכננים לצלם, תחשבו לרגע מה הסיפור שאתם רוצים לספר.
אתם מוזמנים להמשיך לקרוא, על קומפוזיציה, עומק בתמונה, תנאי אור וצל, זוויות צילום ועוד, הכל בבלוג שלי בנושא צילום עם הנייד: לחצו כאן
אם אתם מחפשים סדנאות לצילום יצירתי מהסמארטפון לארגונים, חברות ולקהל הרחב בשילוב טיול עירוני או בטבע, כנסו לקישור: לחצו כאן
הדבר החשוב ביותר בצילום הוא להתנסות כמה שיותר, לפתוח את הראש ופשוט לצלם!
לפני כל תמונה שאתם מתכננים לצלם, תחשבו לרגע מה הסיפור שאתם רוצים לספר.
אתם מוזמנים להמשיך לקרוא, על קומפוזיציה, עומק בתמונה, תנאי אור וצל, זוויות צילום ועוד, הכל בבלוג שלי בנושא צילום עם הנייד: לחצו כאן
אם אתם מחפשים סדנאות לצילום יצירתי מהסמארטפון לארגונים, חברות ולקהל הרחב בשילוב טיול עירוני או בטבע, כנסו לקישור: לחצו כאן
מוכנים לצאת לדרך?
מלאו את הפרטים
ונחזור אליכם בהקדם!
ונחזור אליכם בהקדם!
קצת עליי
יוסי סלס - מורה דרך וצלם
נולדתי בסאו פאולו שבברזיל ובגיל 11 עליתי עם משפחתי לישראל.
כילד סקרן שגר בצפון, עניין אותי תמיד מה יש מאחורי ההרים שנשקפים מחלון ביתי וכך, כמעט בכל שבת, יצאתי לחקור את ההרים שמסביב. לפעמים לבד ולפעמים עם חברים בני גילי.
האהבה לטיולים השתלבה מצוין עם לימודי קולנוע שהביאו אותי לעולם התיעודי, במשך 25 שנים הגעתי ותיעדתי מקומות מדהימים, פגשתי אנשים מיוחדים והייתי שותף לאירועים דרמטיים שעברו על הארץ הזאת. בנוסף, לימדתי מאות סטודנטים את עולם הקולנוע עם דגש על צילום ותאורה.
עם השנים החלטתי להפוך את אהבתי הראשונה למקצוע ויצאתי ללמוד הוראת דרך. מאז, אני לא מפסיק לטייל עם קבוצות, מארגן ימי חוויה בצפון ושמח להעניק מהידע שלי בסיורים משולבים עם הדרכה בצילום עם מצלמות מקצועיות או עם הסמארטפון.
אני מזמין אתכם לעשות אתי דרך כדי לגלות מקומות, סיפורים ואנשים ולחוות את הארץ מזווית ייחודית ומעניינת.
שכחתי לספר, אני מוכר גם בזכות הקפה הגלילי שאני מכין למטיילים שלי...
כילד סקרן שגר בצפון, עניין אותי תמיד מה יש מאחורי ההרים שנשקפים מחלון ביתי וכך, כמעט בכל שבת, יצאתי לחקור את ההרים שמסביב. לפעמים לבד ולפעמים עם חברים בני גילי.
האהבה לטיולים השתלבה מצוין עם לימודי קולנוע שהביאו אותי לעולם התיעודי, במשך 25 שנים הגעתי ותיעדתי מקומות מדהימים, פגשתי אנשים מיוחדים והייתי שותף לאירועים דרמטיים שעברו על הארץ הזאת. בנוסף, לימדתי מאות סטודנטים את עולם הקולנוע עם דגש על צילום ותאורה.
עם השנים החלטתי להפוך את אהבתי הראשונה למקצוע ויצאתי ללמוד הוראת דרך. מאז, אני לא מפסיק לטייל עם קבוצות, מארגן ימי חוויה בצפון ושמח להעניק מהידע שלי בסיורים משולבים עם הדרכה בצילום עם מצלמות מקצועיות או עם הסמארטפון.
אני מזמין אתכם לעשות אתי דרך כדי לגלות מקומות, סיפורים ואנשים ולחוות את הארץ מזווית ייחודית ומעניינת.
שכחתי לספר, אני מוכר גם בזכות הקפה הגלילי שאני מכין למטיילים שלי...