הסיור הקלאסי בצפת העתיקה לקבוצות וארגונים

מפגש קסום בין אדריכלות אבן היסטורית לסמטאות ציוריות שבהן אמנים מקומיים פותחים דלת ומספרים על יצירה, רוח וצבע

מסע בזמן אל סיפורי הגבורה הדרמטיים של תש"ח והקרב על צפת, בנקודת תצפית מרתקת המחברת בין העיר העתיקה לרובע האמנים.

הליכה בסמטאות הציוריות שבהן אמנים מקומיים פותחים דלת ומספרים על יצירה, רוח וצבע

הצצה לעולמו של מחבר 'שולחן ערוך' והסיפור המרתק על המלאך המגיד שהתגלה בסמטאות העיר.

פנינה ארכיטקטונית ורוחנית עוצרת נשימה, עם ספר התורה העתיק ביותר בצפת וסודות קבליים הטמונים בקשתות הכחולות.

ירידה אל חללים תת-קרקעיים מרהיבים מימי המאה ה-16, בורות מים עתיקים ותנורי אפייה נסתרים.

בית הכנסת הוקם בשולי הרובע היהודי, במקום שנודע במאה ה-16 כ"חקל תפוחין קדישין" (שדה התפוחים הקדושים) – השדה הפתוח אליו נהגו לצאת האר"י הקדוש ותלמידיו, לבושים בגדי לבן, כדי לקבל את פני שבת המלכה בטקס שהפך מאז למסורת עולמית. המבנה כולל ארון קודש מפואר ומגולף מעץ זית בסגנון מזרח אירופי, וכיסא אליהו הנביא עתיק. במהלך מלחמת העצמאות (1948), פגז שנורה על ידי צבא ההצלה של קאוקג'י חדר מבעד לחלון ורסיסיו פגעו בבימת העץ בעיצומה של התפילה, אך באורח פלא איש מהמתפללים הרבים שמצאו שם מחסה לא נפגע.

הלב החברתי והמסחרי של הרובע היהודי העתיק. בעבר נקראה הכיכר "כיכר הפחמים" (ביידיש: קוילן פלאץ), על שם הפחמים שהוכנו ונמכרו בה לבישול והסקה. ערב מלחמת העצמאות, שכן בקומה השנייה של המבנה המערבי בכיכר מטה "ההגנה" של העיר. לאחר המלחמה הוסב שמה ל"כיכר המגינים" כהוקרה ללוחמים. על אחד מקירות הכיכר חקוקה אמרתו המפורסמת של האר"י הקדוש: "האדם עולם קטן, העולם אדם גדול".

סמטה צרה במיוחד (כדי מעבר של אדם אחד בלבד בכל פעם), האוצרת בתוכה את סיפורה המרגש של סבתא יוכבד שחיה בה במחצית הראשונה של המאה ה-20. מדי יום בשעות אחר הצהריים, הייתה יוכבד יוצאת אל פתח ביתה עם שתי כוסות תה חם ועוגיות, וממתינה למשיח בן יוסף, שלפי ספר הזוהר עתיד לרדת מהרי הגליל ולעבור בדיוק בסמטה זו בדרכו לירושלים. סמטה זו מסמלת את "המשיחיות המעשית" שאיפיינה את צפת לאורך הדורות.