נחל הג'ילבון

מידע כללי
שני מסלולים אפשריים בנחל הג'ילבון
  • המסלול הקצר והמעגלי של 3 ק"מ (כ- 3 שעות): המסלול הקצר כולל ביקור בשרידי הכפר התיק, במפל דבורה ומפל ג'ילבון וטיפוס ברמת קושי בינונית חזרה לחניה בההשארנו את הרכב (המסלול לא מיועד למתקשים בהליכה).
  • המסלול הארוך ולא מעגלי של 5 ק"מ ( כ- 5 שעות): אחרי שנבקר במפלים דבורה וג'ילבון, נמשיך את דרכינו בעקבות הסימון האדום אל בריכת הקצינים עין ג'לבינה, משם נמשיך דרך תחנת קמח מרשימה ונרד עד לגשר הפקק, בו השארנו רכב שני מבעוד מועד.
איך מגיעים?
נחל ג'ילבון נמצא ברמת הגולן, מצפון לקצרין. מצומת בית המכס ממשיכים צפונה על כביש 91 לכיוון צומת נשוט. כ-1.5 ק"מ אחרי הצומת, ליד סימן ק"מ 16, עולים על השביל האדום. ממשיכים על דרך העפר המסומנת אדום עד מגרש החניה ליד מפל דבורה.

  • השארת רכב בנקודת הסיום של המסלול הלא מעגלי (הארוך): בצומת משמר הירדן פונים שמלאה (צפונה) לכביש 918, חוצים את גשר הפקק, ומיד לאחריו רואים מימין את שביל העפר בו מסתיים המסלול . כאן משאירים את הרכב השני. וחוזרים לצומת משמר הירדן.

  • הגעה לתחילת המסלול: מצומת משמר הירדן ממשיכים לכיוון רמת הגולן, חוצים את גשר בנות יעקב ומטפסים בכביש 91 במעלה הרמה. ממשיכים בכביש 91 בשני הצמתים הבאים (ישר), וכ-1.5 ק''מ לאחר צומת נשוט (הצומת השני), רואים פניה שמלאה לדרך עפר בסימון שבילים אדום , המשולטת לכיוון נחל הג'ילבון. נוסעים בדרך העפר המתאימה לכל רכב כ-2 ק"מ ופונים ימינה בצומת השבילים . ממשיכים 0.5 ק"מ נוסף ומגיעים לרחבת החנייה שבתחילת המסלול .


נחל הג'ילבון

תחילתו של נחל הג'ילבון הוא במסילים המנקזים את מרגלות הר אביטל (1,204 מטר מעל פני הים) והר שיפון (977 מטר) שהם מן הגבוהים בתילי הגעש של הגולן.
כל הנחלים בגולן מתחילים כמסילים (תעלות רדודות), יוצרים עמק התחתרות של 3-4 מטר, מגיעים לקו שבר היוצר את המפל הראשון של הנחל וכך הלאה עד יציאה לבקע הירדן/כנרת.

השם העברי ניתן לנחל עוד ב-1965 לפני שיכולנו להגיע אליו. הוא נבחר בשל הדמיון לשם גֶ'לַבִּינָה – שמו של כפר בדואי זעיר במוצא הנחל, בין המוצבים הסוריים מהם נורתה אש על קובוץ גדות שממול. בשעתו סיפר פרופ' זאב וילנאי המנוח כי מקור השם באחד ממיני קטניות הנזכרות בתלמוד ירושלמי: - "רבי יונה בשם רבי חייא בר ווא אשכחון כתיב על כותלא דרבי הלל בי רבי אלס פילה פישונה גילבונה מילותה סרפוונא פסילתה. כיני מתניתא הלבן והשעועית. אמר רבי יונה למה נקרא שמה שעועית שהיא משעשעת את הלב ומהלכת את בני מיעים."* (ירושלמי כלאים א, ב.( שמות דומים, גובלנא או גוולנא הנזכרים אצל זאב וילנאי בהקשר לשם גִּילְבּוֹן, וצוטטו גם ע"י יהודה זיו [נופי גולן – דרכים ואתרים], מתייחסים ככל הנראה לשמו של האזור כולו, כלומר לגולן.

מבחינה גיאוגרפית, הנחל יוצר תוואי נוח לחיתוך הגולן וחלוקתו בין הגולן המרכזי לעליון. מבחינה היסטורית ראינו כי נחל זה מהווה קו גבול גם הוא. בתקופת המקרא, בתקופה הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, נחל הג'ילבון היווה את גבולה הצפוני של ההתיישבות היהודית בגולן.

המסלול מתחיל בשרידיו של כפר סורי שננטש לאחרת מלחמת ששת הימים. בין בתי הבזלת גם ניתן למצוא בתי בטון, ששימשו מחנה נטוש של צה''ל. עד מהרה יורד השביל המסומן בסימון שבילים אדום.
מיד לאחר חציית האפיק נגיע לפיצול לסימון שבילים שחור העולה לצידו השני של הנחל. נמשיך עם השביל האדום עד שנגיע לתצפית מפל דבורה,
ממנו יוצא שביל בסימון שבילים כחול העולה לצידו השני של הנחל, לעבר הכפר העתיק דבורה. העליה לא חובה (כ 10 .דק' טיפוס), אך מהאתר ישנה תצפית מרהיבה לעבר עמק החולה וישם שרידים ארכיאולוגיים מרתקים

חורבות הכפר דבוריה

בתחילת המאה העשרים הכפר היה מיושב על ידי בדואים בני שבט נערנה, שבדור האחרון עברו תהליך של מעבר להתיישבות קבע. כדי לבנות את הכפר הם עשו שימוש משני באבני בניין שנמצאו בסביבתם. אבנים אלו הן שרידים מהכפר היהודי מהמאה השלישית לספירה.
כפר דְּבוֹרָה/דָּבּוּרָה –במקום נמצאים שרידי מבנים נטושים של כפר יהודי מהתקופה הביזנטית. חוקרים אשר הגיעו למקום בתחילת שנות השבעים גילו בתים הבנויים מאבני בזלת מקומיות. על אחד המשקופים של אחד הבתים, נתגלה כיסוי של טיח על גבי אבן הבזלת. כיסוי טיח על אבן המשקוף בלבד, בעוד שכל שאר המבנה נותר כמות שהוא, נראה עניין מוזר. אחד החוקרים מחליט לקלף את שכבת הטיח ואז הוא מגלה את הכתובת "זה בית מדרשו של רבי אלעזר הקפר".
בית מדרשו של אלעזר הקפר - אבן המשקוף הנ"ל מוצגת היום במוזיאון העתיקות בקצרין. ידוע לנו על כתובות רבות אשר נמצאו והעידו על קיומם של בתי כנסת, אך זוהי הפעם הראשונה בה נמצאה עדות לבית מדרש. עובדת הימצאותה של הכתובת במקום זה, על מבנה המשויך לתקופה הביזנטית, אין בה די על מנת להוכיח כי בית המדרש אכן היה כאן בפועל. ייתכן כי אבן המשקוף הובאה לכאן ממקום אחר באזור רמת הגולן.

לאחר הביקור בכפר, נחזור בשביל הכחול לעבר התצפית על מפל דבורה. גובה המפל הוא 12 מטר, והשביל מוביל לתחתית המפל בעזרת יתדות הנעוצות בסלע.
צילום: מוזיאון קצרין

מפל דבורה

מפל דבורה נופל מגובה כ-10 מ' לבריכה יפה ועמוקה מאוד. גם בקיץ המים עמוקים ומחייבים לדעת לשחות.

השם דבורה – כאשר הגיעו החוקרים בשנות השבעים לחקור את האזור ושאלו את הערבים המקומיים מהו שמו של הכפר, נסמר להם כי שם הכפר הוא דָּבּוּרָה. הנחל הוא ג'ילבון. ערוץ קטן מזרחית לכפר המכונה " ואדי אל אמירה" (ברניס). כאשר חקר חגי עמיצור את הכפר, הוא טען כי אין בו הרבה בתים אך יש בו הרבה בתי בד. חגי חקר הרבה מבנים דומים לאלה גם בעבר הירדן וגם בגליל ולטענתו, ה"כפר" המכונה דבורה אינו כפר אלא אחוזה חקלאית. במילים אחרות, בתקופת התלמוד, בין המאה השלישית לספירה לבין המאה החמישית-שישית לספירה היו הרבה מאד ישובים יהודיים כאן במרחב. חלק מתוצרי הזיתים של אותם ישובים הובאו לאחוזה הזו וכאן הפיקו מהם שמן. יתכן כי כל הקרקעות במרחב היו שייכות למישהו אחד, התוצרים הגיעו כולם אל אחוזתו ושם הופק השמן במקבץ גדול של בתי בד. זהותו של האיש אינה ידועה.
דבורה – שמה המקראי של דמות חשובה. דבורה הייתה שופטת ונביאה, היא מוזכרת בספר שופטים, שם כתוב כי שפטה את עם ישראל "וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל--בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט." (שופטים ד'/ה'). מרכזה השיפוטי היה מצפון לירושלים, בין אזור בנימין לבין אזור אפרים. לכאורה אין קשר בין דבורה לבין הגולן.
חגי עמיצור טוען כי נכון שהמרחב כאן היה שייך לדמות מאד עשירה, אך לא ניתן לייחס שטחים אלה לדבורה כיוון שזהו אינו המרחב שלה.

מפל הג'ילבון

ממפל דבורה נמשיך עם הסימון האדום כ-700 מ' (הליכה לא קלה, בחלקה על בולדרים) עד שנגיע למפגש עם השביל העולה לחניון מפל הג'ילבון המסומן בכחול. נמשיך עם הסימון האדום מערבה, נגיע לתצפית יפהפה על מפל הג'ילבון האימתני – מפל איתן בגובה 40 מ' שלמרגלותיו בריכה ענקית. נמשיך עם הסימון, נרד לנחל ונלך במעלה הזרם עד שנגיע אל הבריכה הגדולה והמרשימה בתחתית המפל.
מפל הג'לבון הוא השני בגובהו בארץ אחרי מפל גמלא.
מומלץ בחום לשחות עד למפל, שימו לב, הבריכה עמוקה גם בקיץ ומומלץ לא להיכנס למי שלא יודע לשחות.

קצת על הצמחים שלאורך הנחל
מקום זה אינו שונה מהרבה קטעים בתוך נחל זה ובנחלים אחרים באזור. שיא עונת הפריחה של ההרדופים היא בין האביב לקיץ. הרדוף הנחלים הוא למעשה שיח אך לעיתים גדֶל לממדים של עץ גדול. חשוב לזכור כי ההרדוף הוא צמח רעיל. עצי תאנה, פטל קדוש (שיח קוצני), עצי ערבה, קנים ועוד. שלל גדול של צמחי נחלים הגדלים כאן בהרמוניה זה עם זה, בתוך המים או על גדת הנחל. המשותף לכולם הוא אופן הפצת הזרעים באמצעות זרמי המים. לאחר החורף מגיעה תקופת הפריחה, אחריה תקופת הפירות והזרעים. כל הצמחים הללו מכילים זרעים בתוך ציצית (כמו בסביונים), חלק מהזרעים עפים ברוח וחלקם נופלים על המים, נעצרים בין האבנים, קרוב לקרקע, ומצמיחים צמח חדש. סוף הקיץ היא תקופת הפירות והזרעים, בתקופה זו ניתן לראות את התופעה בהתרחשותה.

מסלול מעגלי קצר – חזרה לחנייה

עם סיום המנוחה וההנאה ממי הבריכה חוזרים בטיפוס למדרגות שפגשנו בדרך.
עולים במדרגות הסלע עם הסימון הכחול, למגרש חניה וממשיכים עוד כ-1 ק"מ על דרך ג'יפים חזרה לרכבים.
דרגת הקושי
בינונית (לא מיועד למתקשים להליכה)
אורך הטיול
3 ק"מ (3 שעות)
עונות מומלצות
כל השנה
בקיץ- חלק מההליכה חשופה לשמש
בחורף- לא מומלץ לטייל בגשם וכשהשביל בוצי ומחליק

המסלול הארוך ולא מעגלי

ניפרד מהבריכה וממפל הג'ילבון ונמשיך את דרכינו בעקבות הסימון האדום אל בריכת הקצינים עין ג'לבינה. נצא אל דרך צרה העולה ויורדת לאורך הגדה, נחצה שוב את ערוץ הנחל ונתחיל לטפס על הגדה הדרומית. יש לשים לב כי עם תום העלייה פונה השביל שמאלה ויורד על שלוחה סמוכה, בין שרידי מבנים סורים עד למפגש עם שביל ג'יפים מסומן ירוק. נחצה את שביל הג'יפים ונגיע לשרידי מבנה סורי, מתחתיו תתגלה בפנינו בריכת קצינים מרשימה ומרעננת אשר שימשה את הקצינים הסורים שישבו במוצב סמוך לאזור, אגירת המים בבריכה נועדה על מנת לסכור את מי המעיין ולהובילם על אמת מים מרשימה לצורך הפעלה של טחנת קמח במורד הערוץ. כיום נשאבים מי המעיין לשימוש חקלאי בשדות עמק החולה.

נמשיך את דרכינו לצד אמת המים העתיקה וצינור המים המודרני עד למבנה טחנת הקמח. שרידי קשתות האמה הסדוקה מכוסים כעת בצמחייה חובבת לחות כמו שערות שולמית, שיחי פטל ועץ תות צעיר ומקירות העמודים ניתזים מפלי מים קטנים וצוננים, כל אלו יוצרים מחזה מיוחד ואווירה טרופית מקומית.

הדרך כעת יורדת מטה בשביל צר ובוצי מעט, שלעיתים אף מוצף ונידרש ללכת על גבי הסלעים, עד למפגש עם דרך ג'יפים נוספת ואחרונה. שילוט "צאתכם לשלום" יסמן כי יצאנו מתחום השמורה. לצד מטע שקדים גדול נפנה שמאלה לרחבת החנייה בה השארנו את הרכב המאסף.

אני, המטיילים שלי וברכת הקצינים
דרגת הקושי
בינונית (לא מיועד למתקשים להליכה)
אורך הטיול
5 ק"מ (5 שעות)
עונות מומלצות
כל השנה
בקיץ- חלק מההליכה חשופה לשמש
בחורף- לא מומלץ לטייל בגשם וכשהשביל בוצי ומחליק
הערות
  • אין לסטות מהשביל ואין לחצות גדרות מחשש למיקוש.
  • יש לשים לב למעברים רטובים ואדמה בוצית ומחליקה בימי החורף ולאחר גשמים.
  • אין לטייל במסלולים בעת גשם.

למפה טופוגרפית של המסלול הארוך מתוך עמוד ענן- לחצו כאן
אתם קבוצה ומעוניינים בטיול מודרך
מלאו את הפרטים ואחזור אליכם בהקדם

קצת עליי


יוסי סלס - מורה דרך וצלם

נולדתי בסאו פאולו שבברזיל ובגיל 11 עליתי עם משפחתי לישראל.
כילד סקרן שגר בצפון, עניין אותי תמיד מה יש מאחורי ההרים שנשקפים מחלון ביתי וכך, כמעט בכל שבת, יצאתי לחקור את ההרים שמסביב. לפעמים לבד ולפעמים עם חברים בני גילי.
האהבה לטיולים השתלבה מצוין עם לימודי קולנוע שהביאו אותי לעולם התיעודי, במשך 25 שנים הגעתי ותיעדתי מקומות מדהימים, פגשתי אנשים מיוחדים והייתי שותף לאירועים דרמטיים שעברו על הארץ הזאת. בנוסף, לימדתי מאות סטודנטים את עולם הקולנוע עם דגש על צילום ותאורה.
עם השנים החלטתי להפוך את אהבתי הראשונה למקצוע ויצאתי ללמוד הוראת דרך. מאז, אני לא מפסיק לטייל עם קבוצות, מארגן ימי חוויה בצפון ושמח להעניק מהידע שלי בסיורים משולבים עם הדרכה בצילום עם מצלמות מקצועיות או עם הסמארטפון.
אני מזמין אתכם לעשות אתי דרך כדי לגלות מקומות, סיפורים ואנשים ולחוות את הארץ מזווית ייחודית ומעניינת.
שכחתי לספר, אני מוכר גם בזכות הקפה הגלילי שאני מכין למטיילים שלי...