עין ירדה נמצאת בעמק החולה, קרוב לקיבוץ מחניים (אצרף דרכי הגעה בהמשך הדף).
מכיוון שעין ירדה מרוחקת קצת מהכביש ונסתרת מהעין, יש סיכוי טוב שתזכו להיות לבד במקום.
עין ירדה נמצא בתוך חורשת עצים מטופחת של קק"ל מה שיצר מקומות מוצלים רבים המתאימים לפיקניק נחמד על יד המים ואף לקמפינג.

קחו בחשבון שהמים רדודים ולמבוגרים הם מתאימים יותר לשכשוך מרחצה.

מעל המעיין קשרו מטיילים נדנדה מה שמוסיף לחוויה במקום, בעיקר לילדים.

בוויז : עין ירדה

נוסעים בכביש 91 לכיוון מזרח ולפני קיבוץ גדות ולפני תחנת דלק סונול, נמצא שלט "חורבת ירדה" תפנו שמאלה ותסעו בכביש עפר צר עד שתראו בצד ימין מגרש עפר קטן ששם תוכלו להחנות את הרכב. ממש מול החניית עפר תראו בצד ימין שביל גישה שדרכו יורדים למטה בשביל מסומן.

אחרי 5 דקות הליכה תראו פיצול דרכים, בפיצול תפנו שמאלה ותמשיכו ישר עד שתגיעו למעיין.
מכוניות 4X4 יכולות להמשיך ישר בשביל ואז לרדת עם הג'יפ עד למעיין.

חירבת ירדה
מעל נחל מחניים נמצאו שרידיו של חאן מרשים מאוד הצופה אל עבר עמק החולה שמו "חורבת ירדה".

מבנה החווה - המקום בנוי בדגם מרובע, כשבאמצעו חצר פנימית ובור מים. בצד מזרח ומערב ישנם שערים. שלושה אגפים במבנה ובכל אחד מהם 3-4 חדרים. שימשו למגורים ומחסני תבואה.

במקום נמצאו ממצאים מהתקופות רומית, ועד העות'מנית. חאן ירדה הוא בית אחוזה מסוף המאה הקודמת. המבנה דומה לחאן, אך, למעשה, זהו בית חווה של אפנדי טורקי. בסמוך נמצא פרדס חורי, מה שתומך בגרסה זו. שהרי ישנו חאן סמוך בגשר בנות יעקב.

בבית ירדה נמצא בור אשר מוזן ע"י תפיסת מי נגר בתעלות שמוליכות אליו מתחת לפני הקרקע.

ייתכן ואף מגיע עד מי התהום.

אפנדי התגורר בחווה, רכש אדמות, ושכר אריסים שיעבדו עבורו אותן תמורת חמישית. מהתוצרת. דגם זה היה קיים גם בשוני. מאוחר יותר, רכשו אנשי מירון חלק מהאדמות.

האדמה כאן הייתה שייכת לשייח' קוואש שבנה עליה בית חווה. בדרך כלל החזיקו כאן בהמות, כלי עבודה, ומכאן יצאו לעבד אדמות מסביב. קוואש עזב עם משפחתו למירון, אולי בגלל מחלת המלריה.

הנכונות למכור אדמות נבעה מכך שהאדמה הייתה ממארת – כאן חלו במלריה, והמקום היה נתון להתקפות ופשיטות שוד של בדואים מהגולן והחורן. בתקופה שלא היה אוכל לצאן – פשטו הבדואים וגזלו. ערביי מירון היו זורעים את האדמות, וכשבקיץ רצו לקצור – גילו שהבדואים גזלו את התבואה. לכן מכרו את האדמות במחיר נמוך. האדמה נקנתה מהשייח' קוואש ע"י משפחת חי עבו, והפכה לאדמות משמר הירדן.

המקום עמד בשיממונו עד יוני-יולי 1948. במהלך ההתקפה על משמר הירדן, הצבא התקדם ותפס את המרחב הזה, אולם אז הוכרזה הפוגה. האו"ם התערב ושכנע את הצדדים, שהיו מותשים מהקרבות שהחלו בחודש מאי, לצאת להפוגה. הפוגה היא הפסקת אש שתוחמה בזמן: מ-10 ביוני עד 10 ביולי. בזמן זה ניסו להביא את הצדדים למשא ומתן. ההפוגה הייתה בכל הארץ.

● בקרבות חורבת ירדה נהרגו 46 לוחמים.

● יזכור – אתר הנצחה לחללי מערכות ישראל, משרד הביטחון.

● שיחות שביתת הנשק עם סוריה לא נוהלו ברודוס אלא באוהל על כביש מחניים –

משמר הירדן, ליד חורבת ירדה.