קצת היסטוריה
סיפורה של ראש פינה מתחיל אי אז בשנת 1878, שעה שקבוצת יהודים מאמינים החליטו לעזוב את צפת ולהקים ישוב חקלאי בסביבה. שולמית לפיד מיטיבה לספר בספרה גיא אוני על קשייהם של ראשוני המתיישבים בראש פינה, שנקראה אז גיא אוני - שם הדומה לשם הכפר הערבי ששכן באזור זה: ג'עוני.
רבי אליעזר רוקח הוביל 18 חלוצים להרפתקה שסופה היה כשלון - בעקבות שלוש שנים של בצורת ורעב חזרו החלוצים לצפת.
בשנת 1882 החליטה קבוצת חובבי ציון מרומניה לישב מחדש את המקום, וכדי לשנות את מזלו, שינו את שמו מגיא אוני לראש פינה, על פי פסוק מספר תהילים: "אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים - הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה".
בספרים מסופר כי ברומניה קיבלו החלוצים תמונות של האזור שצולמו בתקופת החורף, אז זורם נחל ראש פינה במלוא עוזו. אך כשעלו החלוצים לארץ, היה זה בתקופת הקיץ, ולנחל השוצף לא היה זכר, ולא היה עוד צורך בבונה האוניות שהביאו כדי שיוכלו לחצות את הנהר.
מאחר והחלוצים לא היו עובדי אדמה מלידה, ציפתה להם תקופה קשה. למזלם, שנה לאחר יסוד המושבה מחדש בשנת 1883, הגיע לבקר בה הברון אדמונד דה רוטשילד, שהחליט לקחת את המושבה תחת חסותו. הנדיב הקים מבני ציבור שונים, בהם בית כנסת, בית פקידות, בתים לרופא, למורה ולאיכרים, ומימן הקמת גן מפואר, שממנו ניתן ליהנות גם היום.
היחסים בין התושבים לבין פקידי הברון, כמו גם במושבות אחרות שנתמכו על ידי הברון, לא היו פשוטים כלל וכלל, ובתחילת המאה העשרים הפסיק הברון את התמיכה הישירה במושבות שבארץ והעביר את הכסף לטיפולה של חברת יק"א מייסודו של הברון הירש.
במלחמת השחרור השתתפו איכרי ראש פינה בהגנה על האזור והמושבה. באביב 1948, בעקבות פלישת הסורים מערבה, החליטו כל 4500 תושבי הכפר הערבי ג'עוני לעבור ללבנון עד שהסורים יכבשו את ראש פינה, כפי שאלו אמרו שיעשו. כשנכשלו הסורים בתוכניתם, נשארו ערביי הכפר בתחום לבנון, וכיום ניתן לראות במקום רק את שרידי בתיהם.
בשנים האחרונות, בעקבות השחזור המרשים של הבתים העתיקים, הפכה העיר למוקד תיירות המושך אליו נופשים כל השנה.