סיור בצפת העתיקה

עד שנת 1948 השכונה שנמצא המסגד אוכלס בתושבים ערבים. לאחר מלחמת העצמאות, הפך המבנה העתיק ללב הפועם של רובע האמנים המפורסם של צפת. כיום הוא משמש כ"תערוכה הכללית" – קואופרטיב אמנות ייחודי המציג את יצירותיהם של אמני הרובע, ומסביבו פזורות סמטאות וגלריות ציור ופיסול מרהיבות.

גרם מדרגות ארוך והיסטורי, שנודע בעבר בכינויו המלחמתי "ציר סטלינגרד", ושימש כקו ההפרדה המתוח בין הרובע היהודי לרובע המוסלמי. ברחוב זה ניצב בית החרושת אשת"מ – מבצר בטון יצוק שהקימה חברת "סולל בונה" בשנות ה-30 כמקלט, והיווה עמדת מפתח קריטית שבלמה את התקפות הערבים בתש"ח. בראש המדרגות ניצבים מגדל שמירה ופסל חייל בריטי עם מקלע ברן, המנציחים את גבורת לוחמי המחתרות. המדרגות חוצות את העיר העתיקה כולה ומגיעות עד לבית העלמין, שם טמונים שבעה מעולי הגרדום שהוצאו להורג בכלא עכו ב-1947.

רחוב הגלריות מחבר בין תרבות ואמנות עכשווית לבין סיפור הגבורה הפנומנלי של שנת 1948. כאן נשמע כיצד 1,200 יהודים עמדו במצור מול 12,000 ערבים. נספר על הרגע הדרמטי ביום שישי, 16 באפריל 1948, שבו הציע המפקד הבריטי ליהודים להתפנות מהעיר מחשש לטבח – והוועד היהודי סירב בתוקף. נלמד על מסע הגבורה של מחלקת הפלמ"ח בפיקודו של אלעד פלד, שעשתה עיקוף רגלי מפרך של 28 קילומטרים בלילה כדי להיכנס לעיר, ועל הרב אברהם זיידה הלר שפסק "פיקוח נפש דוחה שבת" והוביל את התושבים החרדים לחפור שקי חול וביצורים בשבת.

מבנה מונומנטלי מהמאה ה-16 בעל שלוש קומות, ששימש כביתו, בית דינו ובית מדרשו של מרן רבי יוסף קארו (1488–1575), מגדולי פוסקי ההלכה בכל הדורות. כאן, בין הקירות הכחולים והתקרה הגבוהה, כתב רבי יוסף קארו את רובו של ספר ה"שולחן ערוך". במרתף המבנה נמצאת "מערת המגיד", שבה על פי העדויות למד רבי יוסף קארו בלילות עם "המגיד" – מלאך שמימי שגילה לו סודות תורה וכך נולד ספר החזיונות "מגיד מישרים".

אחד מבתי הכנסת המפוארים והמטויילים ביותר בצפת, הקרוי על שמו של רבי יצחק אבוהב, מחבר ספר המוסר "מנורת המאור". המקום מפורסם בזכות ספר התורה העתיק ביותר בצפת (מהמאה ה-15), הספון בארון הקודש ומוצא לקריאה רק שלוש פעמים בשנה (ביום כיפור, שבועות וראש השנה). המבנה משופע בארכיטקטורה קבלית ונומרולוגית מרתקת: 3 ארונות קודש כנגד האבות, 4 עמודים כנגד האימהות, ו-7 מדרגות המובילות אל הבימה המורמת במרכז. על כיפת המבנה מעוטרים סמלי השבטים ו-5 כתרים, ביניהם "כתר קרובה ישועה" הייחודי לצפת. בית הכנסת מונצח על גבו של שטר 200 השקלים הישן לצד דבריו של הנשיא שז"ר.

מתחם חפירות ארכיאולוגי תת-קרקעי מדהים ביופיו. הסיור במקום מתחיל במרפסת תצפית פנורמית על העיר, ומשם יורדים אל מעמקי האדמה – למסע בזמן אל תוך העיר המשוחזרת של צפת מהמאה ה-16. המנהרות, שנחפרו ועוצבו לאורך השנים, חושפות את מורשת החיים העתיקה, בורות מים חצובים, ומקומות מסתור ששימשו גם את מגיני צפת בקרבות 1948.

(הכניסה בתשלום)

בית הכנסת הוקם בשולי הרובע היהודי, במקום שנודע במאה ה-16 כ"חקל תפוחין קדישין" (שדה התפוחים הקדושים) – השדה הפתוח אליו נהגו לצאת האר"י הקדוש ותלמידיו, לבושים בגדי לבן, כדי לקבל את פני שבת המלכה בטקס שהפך מאז למסורת עולמית. המבנה כולל ארון קודש מפואר ומגולף מעץ זית בסגנון מזרח אירופי, וכיסא אליהו הנביא עתיק. במהלך מלחמת העצמאות (1948), פגז שנורה על ידי צבא ההצלה של קאוקג'י חדר מבעד לחלון ורסיסיו פגעו בבימת העץ בעיצומה של התפילה, אך באורח פלא איש מהמתפללים הרבים שמצאו שם מחסה לא נפגע.

הלב החברתי והמסחרי של הרובע היהודי העתיק. בעבר נקראה הכיכר "כיכר הפחמים" (ביידיש: קוילן פלאץ), על שם הפחמים שהוכנו ונמכרו בה לבישול והסקה. ערב מלחמת העצמאות, שכן בקומה השנייה של המבנה המערבי בכיכר מטה "ההגנה" של העיר. לאחר המלחמה הוסב שמה ל"כיכר המגינים" כהוקרה ללוחמים. על אחד מקירות הכיכר חקוקה אמרתו המפורסמת של האר"י הקדוש: "האדם עולם קטן, העולם אדם גדול".

סמטה צרה במיוחד (כדי מעבר של אדם אחד בלבד בכל פעם), האוצרת בתוכה את סיפורה המרגש של סבתא יוכבד שחיה בה במחצית הראשונה של המאה ה-20. מדי יום בשעות אחר הצהריים, הייתה יוכבד יוצאת אל פתח ביתה עם שתי כוסות תה חם ועוגיות, וממתינה למשיח בן יוסף, שלפי ספר הזוהר עתיד לרדת מהרי הגליל ולעבור בדיוק בסמטה זו בדרכו לירושלים. סמטה זו מסמלת את "המשיחיות המעשית" שאיפיינה את צפת לאורך הדורות.

נקודת התצפית הגבוהה והיפה ביותר בצפת, הצופה אל נופי הגליל, עם שרידי מצודה צלבנית מרשימה ופארק ירוק. בוויז- "גן המצודה - צפת"

אתר מורשת היסטורי בלב העיר, שם ניצבת מרגמת ה"דוידקה" המפורסמת ששיחקה תפקיד מפתח בשחרור צפת בתש"ח. כיכר הדוידקה נמצאת ברחוב ירושלים על יד עיירית צפת.